אראל מרגלית רץ למרחקים ארוכים 

אראל מרגלית לא מתייאש מפוליטיקה. במפגש עם יזמי היי-טק בהרצליה הוא הסביר את משנתו הפוליטית וניסה לשכנע אותם להשקיע לא רק ביזמות עסקית אלא גם בפעילות פוליטית.

אם אראל מרגלית היה מתמודד על תפקיד פוליטי בארה”ב הסיכויים שלו לזכות היו גבוהים במיוחד: מרגלית, בין מייסדי קרן הון הסיכון המצליחה JVP, הוגדר בעיתונות הכלכלית כ”בעל ידי זהב” ו”מלך האקזיטים” והצלחתו בגיוס כספים והשקעה במיזמי היי-טק הביאה למשק אלפי מקומות עבודה והפכה אותו לאיש עשיר. הפעילות הפילנטרופית שלו במסגרת העמותה “JVP קהילה”, עמותה שפועלת לקידום החינוך בשכונות מצוקה בירושלים, הוסיפה לרקורד שלו פעילות שטח חברתית ומפגש עם השכבות החלשות בחברה.

אולם רקורד שמספיק לנשיא ומועמד מוביל לנשיאות בארה”ב לאו דווקא מספיק למועמד לרשימת העבודה לכנסת. אם נבחן את הרכב הסיעות של המפלגות הגדולות נגלה כי מרבית הפוליטיקאים המצליחים הגיעו למעמדם דרך מסלול ארוך של עסקנות פוליטית, כיכבו בעברם בתקשורת או הונחתו מהצבא ומערכת הביטחון. גם להיות “בן של” בהחלט לא מזיק. מועמדים רבים שהגיעו מעולם העסקים לא הצליחו להשאיר חותם בפוליטיקה. אראל מגלית, שהתמודד בפריימריס האחרונים על ראשות מפלגת העבודה, פרש וחבר למועמד שהפסיד בסיבוב הראשון יצחק (בוז’י) הרצוג, למד זאת בדרך הקשה. כעת הוא ממשיך לחרוש את הארץ ומנסה להרחיב את גרעין התמיכה שלו לקראת הבחירות הבאות.

אמש (יום ג’) נפגש מרגלית במסעדה בהרצליה פיתוח עם הקהל הביתי שלו – אנשי היי-טק, יזמים ועובדים בקרנות הון סיכון, במטרה לגייסם לפעילות פוליטית במפלגת העבודה. עבורם מרגלית הוא לא מועמד אנונימי אלא דמות מוכרת ומצליחה בתעשייה. כבר בשלב מוקדם במפגש עלו טענות מהאורחים בקהל על אווירת הייאוש בשמאל הישראלי, הקשיים לגייס תמיכה בקרב מעמד הביניים ומגבלות שיטת הבחירות. נראה שמרגלית מודע לחסרונו כמועמד חדש ולכן הוא מנסה להבטיח בסיס תמיכה מתוך ציבור של 250,000 עובדי תעשיית ההיי-טק בישראל. מרגלית מבטיח שעתידו בפוליטיקה: “אני באתי לעשות את מה שיועדתי לעשות… אני לא באתי לסיבוב אחד ולא לשני סיבובים – עכשיו זה מה שמעניין אותי. מפלגה דוחה מישהו חדש ואני צריך להוכיח את עצמי מאפס”.

אחד האתגרים של מועמד חדש בזירה הפוליטית הוא ייצירת בידול משאר המועמדים. בנוסף לרקע המגוון ממנו הוא בא, מרגלית מבקש להרחיב את המסר של מפלגת העבודה לא רק לזכויות עובדים וסוציאליזם אלא גם לדרך מדינית ברורה לכיוון של מו”מ עם הפלסטינים ושיפור ביחסי החוץ של ישראל, וזאת בתקופה בה המפלגה בראשות ח”כ שלי יחימוביץ’ מתמקדת במסרים חברתיים: “המחנה שלנו לא מביא עוצמות. הוא מדבר על דברים צודקים, אבל הם לאו דווקא מרכזיים בציבוריות בישראל – הציבור רוצה לשמוע את הדעות בנושאי הליבה”.

כפי שמצופה מכל אופוזיציונר, עבר מרגלית לתקיפת התנהלותו של ראש הממשלה. מרגלית התייחס ליחסי ישראל ארה”ב בתקופת נתניהו-אובמה. הוא ביקר בחריפות את נתניהו ש”נכנס לפוליטיקה האמריקנית” ואת היהירות בה הוא נוהג בהתנהלותו מול הנשיא אובמה והשימוש בשואה לצרכים פוליטיים במהלך נאומו המפורסם מול ועידת איפ”ק: “נתניהו לוקח את הסמלים של השואה, סמלים שמאחדים אותנו, ועושה בהם שימוש למטרותיו”.

הוא גם הזכיר את הפגיעה בערכי הדמוקרטיה: “נתניהו הפך למנהיג מסיבות התה של ישראל וגרם לפגיעה חסרת תקדים בדמוקרטיה הישראלית”. אראל מרגלית עמד מאחורי קמפיין שלטי החוצות “בואי שהרל’ה, סוגרים” שעלה בדצמבר האחרון, על רקע הדיון על סמכויות בית המשפט העליון וסכנת הסגירה של ערוץ 10.

בנושא החברתי-כלכלי מתמקד אראל מרגלית בקריאה לעידוד יזמות בכל הענפים, יצירת הרמוניה בין המגזר העסקי לממשלתי ותמיכה בעסקים קטנים. כאן הוא מביא את הניסיון האישי שלו כמנהל קרן הון סיכון וממצב את עצמו כפוליטיקאי שיודע לגייס את ההון הפרטי לטובת הציבור הרחב ולא רק כאחד שרואה בקשרי ההון-שלטון מכל סוג אם כל חטאת. הוא התייחס לשילוב המגזר החרדי והערבי בשוק העבודה ופיתוח העסקים בפריפריה: “הכוח הכלכלי לצמיחה נרחבת הוא דרך עסקים קטנים וקרנות פרטיות. זה בושה שהמדינה לא עומדת מאחורי הסקטור הזה. כמות הכישרון שיש בארץ הזו הופכת את זה לשערורייה. אנחנו [קרן JVP מ.ע] הצלחנו להכניס 7,000 נשים חרדיות לשוק העבודה, אז גם עם חרדים יש דרך קדימה. את מה שעשינו שם אפשר לעשות בכל המדינה”. מרגלית סבור שאת ההצלחה של מספר מצומצם של פרויקטים שנתמכים ע”י קרנות פרטיות וציבוריות במגזר הערבי, הדרוזי והחרדי ניתן להרחיב באמצעות תמיכה ממשלתית מוגברת, בשיתוף עם הגורמים המממנים. זהו בהחלט מסר עמו יכולים היזמים שבאו למפגש להזדהות.

אנשי היי-טק מצליחים שניסו בעבר להתברג לרשימת מפלגת העבודה לכנסת נכשלו. מועמדים כמו אבי שקד, “המיליונר הסוציאליסט” ועופר קורנפלד, כיום ראש המטה של יחימוביץ’, השקיעו הון וזמן בריצה לכנסת, אך לא נבחרו למקום ריאלי. נראה כי אראל מרגלית יצטרך לעבוד קשה בכדי להצליח במקום בו אחרים נכשלו. הצלחתו תלויה לא רק בעבודת השטח אלא גם במידת הצלחתה של מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ’ בבחירות הקרובות. מרגלית מעריך כי העבודה נמצאת במגמת עלייה וכוחה יגדל, מה שיאפשר לאנשים חדשים להיכנס לרשימה. במקרה והעבודה לא תצליח להגדיל את כוחה בכנסת, ייתכן ומרגלית יצטרך להוכיח לתומכיו כי הוא אכן רץ למרחקים ארוכים ולהתמודד גם בסיבוב הבא.